|
עדר מיכל שבולת פיסול קרמי 14.10.05-12.11.05 30 פסלים מחומר לא צבוע, בעבודת יד בטכניקת חוליות,
במצבי שריפה שונים. בחרתי להציג בתערוכת "העדר" קבוצה של פסלים
מחומר טבעי כביטוי ומטפורה לחוויה האנושית. להתנהגות בני
אנוש החיים בקבוצות ובהם תופעות של עדריות, שייכות, כוחנות, מנהיגות, חריגות. בתערוכה בקורת חברתית אשר משתמשת במדיום האמנותי לבטא
את הדילמות של האני בתוך האנחנו, בייחודיות בתוך היחד בחזקים מול החלשים, שווים מול
שונים, בשייכות מול ניכור. תוך חיפוש אפיוני הדמויות והעברת שפת הגוף האנושית לכל
דמות חיה בעדר. אני בודקת את רלוונטיות העדר בתקופה המודרנית, הפרטנית
והמופרטת מול האונברסליות של העדר בכל מקום וזמן. הפסלים בעדר, כולם בצבעי אדמה בגוונים שונים, מזהים את
העדר עם הטבע, עם החומר המקורי, הכי קרוב
לאדמה. הבחירה בדמויות ללא צבע וקישוט, באה לתמוך בפשטות, בתמציתיות ובצללית נקייה. ריבוי הדמויות בעדר, בעלי קווי אופי
שונים אך יחד עם זה זהים מחבר את הצופה אל משהו מוכר ואישי. כל צופה יכול להתחבר לעדר או לחלק מפסליו, דרך החוויה
האישית שלו, דרך חיפוש האני
שלו בתוך הקבוצה, דרך הבנת המושגים שלו על עדר ושייכות. אופן העמדת הדמויות בעדר מעלה את השאלות לגבי מיקומם –
מקומי וכך מתעוררות שאלות אישיות, מאוד אקטואליות: האם אנחנו
עדר? זה טוב? רע? לאיזה עדר אני שייך? ואיפה מקומי? בחיבור בין הצופה והעדר,נוצרת אינטראקציה, חוויה אישית מאוד חזקה, שונה מצופה לצופה. כל אחד עם המטען האישי שלו, ממעגלי ההשתייכות שלו. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|